הצייר אלי שמיר מצייר את המראה הנשקף ממרפסת

הסטודיו שלו. שדות עד האופק, עצי אלון עתיקים, ודור של חקלאים שהולך ונעלם מהנוף

של עמק יזרעאל. ציורי השמן הגדולים שלו הפכו לפריט מבוקש אצל אספנים בכל העולם.

 

פגישה של הבמאי בן שני עם ציור אחד כזה, הולידה

רעיון לתעד את הצייר בעבודתו. לאף אחד מהם לא היה מושג שבמהלך הצילומים הכל ישתנה

כשסכנה לא צפויה תאיים על הכישרון של שמיר.

הסרט "שיר ערש לעמק" צולם לאורך עשר

שנים ובמרכזו הדמות המרגשת של שמיר והציורים, שכמו השדות הרחבים של העמק, משנים את

צורתם מול עינינו עם חלוף הזמן.