המטוס עומד לנחות במדינה זרה. הדיילת מחלקת טפסים למלא לפני ביקורת הגבולות. בכל פעם מחדש, כשמגיע הרגע הזה אני נתקע מול סעיף המקצוע, מה אכתוב שם? איך מגדירים את מה שאני עושה. התשובה הקצרה היא עיתונאי. זה אמנם מקצוע שמעורר חשד אצל השוטר בגבול, אבל זו גם מילה אחת שמאחוריה יש תפקיד ברור, יש אתיקה ויש בו גם הזמנה לטביעת אצבע אישית. אני חושב שזה גם המקצוע שעליו חשבתי כשהשתחררתי מהצבא. חלמתי לעשות עיתונות בטלוויזיה. הייתי מספיק צעיר ולא ממש בקיא בתחום כי חשבתי שהדרך לעבודה הזו עוברת בלימודי קולנוע. האמנית שלפני שאגיע לטלוויזיה אני חייב ללמוד לשלוט בכל המיומנויות הדרושות לעשיית סרטים. רק כשהתחלתי לעבוד במערכת עיתונאית בטלוויזיה, ברשות השידור, ראיתי שבחדר החדשות מסביבי יש לרוב העיתונאים רקע אחר. הם הגיעו לשם בדרך אחרת לגמרי. רבים מהם הגיעו מהרדיו, מגלי צה״ל או מקול ישראל, אחרים עברו דרך העיתונות המודפסת. הם היו כתבים, או עיתונאים, אף אחד מהם לא ראה בעצמו במאי. אף אחד גם לא השתמש בתואר הזה: במאי סרטים דוקומנטרים. למרות שבין העבודה של במאי לעבודה של עיתונאי יש הרבה מהמשותף, פעורה בין שני המקצועות האלה גם תהום. בעוד שהבמאי יראה בדרך כלל את תפקידו כמי שמוצא דרך ייחודית לספר את הסיפור, העיתונאי חושב לפני הכל על הסיפור, על הגילוי הראשוני, על מה שישכיל את הקורא או הצופה. הרצון שלנו כבמאים לספר באופן מעניין ומיוחד את הסיפור, מתחרה כמעט תמיד בנסיון לספר את כל מה שאנחנו יודעים וגילינו בתחקיר, המתח הזה מלווה כמעט כל שלב בעבודה שלי בטלוויזיה. המתח שבין הרצון לספר סיפור, והמחשבה איך לספר איתו. בשלב מסויים הבנתי שאני לא צריך להכריע בין שני המקצועות שלי, שמה שמגדיר אותי הוא כנראה הפסיעה על סיפו של אותה התהום שמפרידה בין שניהם, הניסיון לחבר בין שני העולמות. מאז 2008 אני חבר בצוות שעושה את תוכנית הטלוויזיה עובדה. התוכנית שיסדה אילנה דיין לפני 30 שנים. עובדה היא תוכנית הטלוויזיה הותיקה בישראל, וגם אחת האחרונות שמחזיקה מערכת עיתונאית עצמאית שנלחמת לשמור על הנשמה העיתונאית לצד העשייה הטלוויזיונית. מסביב השתנתה לאורך השנים כל הסביבה העיתונאית. מערכות נמחקו, כלי תקשורת עברו מהעולם ובישראל אפשר היום לספור על אצבעות יד אחת את המערכות הבודדות שעדיין שומרות על אתוס עיתונאי כזה, וכוונתי לא רק בטלוויזיה אלא גם ברדיו ובעיתונות המודפסת. אולי כהשלמה לכך גם הקהל של הקוראים והצופים בחדשות, מתייחס היום למקצוע שלנו בחשדנות ולעיתים אף בבוז. אל מול העיתונות שקורסת, דווקא הקולנוע הדוקומנטרי זוכה בשנים האחרונות ליותר ויותר צופים ועניין. וגם אני משתדל לעשות עוד ועוד סרטים וסדרות כאלה. הסרט שיצרתי שיר ערש לעמק הוא ביטוי לכך, גם הסדרה הדוקומנטרית יומני קירשנבאום, שבה ניסיתי לשלב את העיתונאי והדוקמנטרי, כי רק כך ראוי בעייני לספר את הסיפור של האיש שבמרכזה. שתי העונות של הסדרה העתיד כבר כאן משלבות שוב סיפור של גיבורים, ועובדות מדעיות על המחקרים פורצי הדרך שיצרו. ובפודקסט שאני מגיש חומרי גלם, אני מדבר עם יוצרים כמוני, בניסיון ללמוד מהם כמה שיותר. מטרתו של האתר הזה לקשר בינכם ובין סרטים וכתבות שעשיתי, אבל גם לקשר אתכם איתי. אם יש לכם סיפור שלדעתכם יעניין אותי או את המערכת של עובדה, אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי. אני תמיד עונה. את הסיפורים שמאחורי הסרטים והכתבות שלי אני מספר בהרצאות שאני עושה. ומילה אחרונה ממני אליכם. תודה. תודה שאתם משוטטים כאן, קוראים ואולי מציצים שוב בדברים שעשיתי, ולפעמים גם טורחים וכותבים לי מה חשבתם. כי מה הם סרט או כתבה בטלוויזיה, אם לא הזמנה לדיאלוג עם הצופים. בן שני. 2022

קורות חיים
את דרכי המקצועית התחלתי בחדשות המקומיות בכבלים, בתוכניות זוויות ותחנה מרכזית, משם המשכתי לערוץ הראשון של רשות השידור והייתי חבר במערכת התוכנית יומן. עם הקמת חברת החדשות החדשה של ערוץ 10 הצטרפתי לשורותיה והייתי שם כתב מגזין בעיקר בתוכנית שישי ששודרה בערב שבת.
בגלי צהל הגשתי את התוכניות אנשים בלילה, והמדען העירום - במסגרת האוניברסיטה המשודרת.
בנוסף לעבודתי כעיתונאי טלוויזיה אני יוצר ומביים סדרות וסרטים תיעודים.
חלק מהם מפורט כאן.
מאז 2008 אני חבר במערכת התוכנית עובדה עם אילנה דיין שמשודרת בקשת 12.
ב 2021 יצרתי יחד עם מאיה גייר את הסדרה התעודית העתיד כבר כאן ששתי העונות שלה שודרו בכאן 11.
את הפודקאסט חומרי גלם, יצרנו דפנה יודוביץ ואני עבור תל״י, חברת התמלוגים של יוצרות ויוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, אפשר למצוא אותו בכל האפליקציות.
פרסים שבהם זכיתי על סרטים וכתבות
2005 פרס סוקולוב לעיתונות אלקטרונית - תחקיר ילדי רמדיה
2018 פרס האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה ליוצר ובימאי סדרת תעודה - יומני קירשנבאום
2018 פרס האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה לסדרת התעודה של השנה - יומני קירשנבאום
2019 פרס הפורום הדוקומנטרי לכתבה תיעודית - מרסל ואני, עובדה
2021 פרס הפורום הדוקומנטרי לכתבה תיעודית - שירה איסקוב, עובדה
2010 פרס פרימור לסרט תיעודי - תיכון ההזדמנות האחרונה
פילמוגרפיה
פרס הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי
2019
כתבה תיעודית
פרס הכתבה התיעודית לסרט מרסל ואני
האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה
2018
סדרת תעודה
פרס סדרת התעודה
יומני קירשנבאום
האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה
2018
בימוי סדרת תעודה
פרס הבימוי ליוצר סדרת תעודה
יומני קירשנבאום
NEW YORK FILM FESTIVAL
2010
מדליית הכסף
פרס פסטיבל ניו יורק לסרט הטלוויזיה
תיכון ההזדמנות האחרונה
פרס פרימור
הרשות השנייה
2010
פרס פרימור
פרס הרשות השנייה לסרט תעודה
תיכון ההזדמנות האחרונה
ישראל 2021
סיפורם של מדענים פורצי דרך וההמצאות שלהם.

מרסל ואני
ישראל 2019
מרסל ניניו היתה צעירה יהודיה שהמוסד הפעיל כמרגלת עד שנכלאה במצרים.
תמי ארד היא אשתו של הנווט רון ארד שנפל בשבי בלבנון.
מפגש מקרי בין השתיים מוליד חברות מיוחדת שמאפשרת להן לדבר על מה שנשאר תמיד בסוד.
הסרט זכה בפרס הפורום הדוקומנטרי 2019 לכתבה תיעודית

ישראל 2018
סיפורו של מוטי קירשנבאום עיתונאי הטלוויזיה המשפיע בישראל, משולב בסיפור המדינה שתיעד בסרטיו. בשלושת פרקי הסדרה משולב מבט מחודש מול מאות הסרטים והכתבות שצילם קירשנבאום.
הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה לסדרת התעודה הטובה ביותר לשנת 2018

הבן הסודי של משפחת בלקינד
ישראל 2014
מאה שנים אחרי שמשפחת בלקינד הקימה את מחתרת ניל״י ואת תנועת ביל״ו, מתגלה במקרה צאצא של המשפחה שגדל בבית משפחה ערביה בחיפה. הגילוי המפתיע מביא לאיחוד חדש בין הדור הצעיר היהודי והערבי שגדלו בישראל משני קצוויה.

תיכון ההזדמנות האחרונה
ישראל 2010
תיכון ברנקו וייס ברמלה הוא המקום שאליו מגיעים התלמידים שאף אחד לא רצה בבתי הספר האחרים של העיר. שם הם פוגשים את המנהל חילי טרופר וצוות המורים שיעשו עבורם הכל. תיעוד של שנה שלמה בבית הספר.
.jpg)
רלף
ישראל הונגריה 2005
מאמן הכדורסל האגדי רלף קליין מגלה שהוא חולה בסרטן. הוא יוצא עכשיו לקרב האחרון של חייו כשבמקביל קבוצת הכדורסל שאימן מתמודדת על גביע אירופה.

רבין (ביוגרפיה)
ישראל 2001
סיפור חייו של ראש ממשלת ישראל, מילדותו ונעוריו בפלמ״ח ובצה״ל, הקריירה הצבאית והפוליטית שלו. הסכמי השלום שהוביל עד שנרצח על ידי מתנקש במהלך עצרת שלום בתל אביב.

ישראל 2020
פסטיבל דוקאביב 2020
תיעוד של עשר שנים בחייו של הצייר אלי שמיר המצייר את נופי עמק יזרעאל.
במהלך הצילומים אובחן שמיר כחולה פרקינסון. הסרט מלווה אותו ביצירה של עבודותיו הגדולות ובהתמודדות עם המחלה שמאיימת על כישוריו.

קוד צוקרמן
ישראל פולין 2018
סיפור המרד בגטו וורשה מסופר דרך עייני הנכדות של מנהיגיו, אחת מהן טייסת קרב בחיל האוויר הישראלי.

היומנים של אלכס
ישראל 2017
נערה בת 12 מוצאת מהבית החרדי שבו גדלה בירושלים אחרי שנחשפת התעללות מינית קשה שעברה על ידי אביה. מאותו היום היא מתחילה לכתוב יומן שמתעד את המסלול שהיא עושה, בין מוסדות הרווחה, הרחוב בירושלים, ועד לשירות כקצינה בצה״ל.

לגלות את סוביבור
ישראל פולין 2011
ארכיאולוג ישראל יוצא לחפש ביער במזרח פולין, את שרידיו של תא הגזים של מחנה ההשמדה בסוביבור. הסיוע הבלתי צפוי מגיע בסופו של דבר מאנשי חיל האוויר הישראלי שעוזרים לו לפענח תצלום ישן שצילם חיל האוויר הנאצי.
.jpg)
ילדי רמדיה
ישראל 2004
תעוד נדיר ותחקיר על תוצאותיו של אחד מהמשברים הבריאותיים הגדולים בישאל, פרשת רמדיה שבה ניתן מזון תינוקות פגום לילדים. התחקיר חשף עדויות לפגיעה נרחבת בילדים שלא הוכרו מלכתחילה על ידי משרד הבריאות.

הילדים מהתמונה
ישראל פולין 2005
60 שנים אחרי שהשתחררו מאושוויץ מזהים שבעה ילדים את עצמם בתצלום מפורסם שנעשה במחנה הריכוז. עכשיו הם יוצאים לשחזר את התמונה המפורסמת.

12 שניות לשכנע את העולם
ישראל הולנד 2003
משלחת של ישראלים נפגעי טרור יוצאת להאג כדי להפגין שם מול בית הדין הבינלאומי. אנשי משרד החוץ שמפעילים אותם בטוחים שכך ישכנעו את העולם בעמדת ישראל מול הפלשתינאים. הסרט עוקב אחרי ההכנות של המשלחת ואנשי משרד החוץ עד להגעתם להולנד.